סלום נ' גרייב בע"מ

החלטה

.לפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בגין התביעה בתיק זה.

2.המבקש טוען כי בשל הנזק הכלכלי שנגרם לו על ידי הנתבעת, אשר לא שילמה לו כספים אשר הגיעו לו, נקלע לקשיים כלכליים ולחובות וכתוצאה מכך אינו יכול להתקשר בהסכמים לביצוע עבודות בנייה. בתצהירו הראשון מסר כי אינו עובד. בתצהירו השני, אשר הוגש בעקבות החלטת בית המשפט מיום 28.5.13 מסר כי הוא עובד בעבודות מזדמנות.

המבקש הציג רשימת תיקי הוצל"פ בעניינו, העומדים על סכום כולל של כ- 74,000 ₪.

המבקש הצהיר כי מצבם הכלכלי של אחיו רעוע ואינם יכולים לסייע לו ולדבריו, הוא ומשפחתו המונה 4 ילדים מתגוררים בבית אמו כאשר המבקש הוא הנושא בכלכלת הבית.

לדבריו, הוא ומשפחתו מתקיימים מקצבת ילדים ודמי אבטלה של אשת המבקש בסכום כולל של 3,287 ₪ (על כך הוגשו מסמכים המתעדים זכאות אשת המבקש לכספים הללו).

כמו כן, הוצג תדפיס פירוט חשבון על שמה של אשת המבקש כאשר המבקש מסר בתצהירו השני כי אין ברשותו חשבון בנק.

4.על המבקש פטור מתשלום אגרה לעמוד בשני תנאים גם יחד. הראשון, להראות כי אין ביכולתו לשלם את האגרה והשני, להראות כי ההליך, על פניו, מגלה עילה.

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 מסדירה את אופן הגשתה של בקשה למתן פטור מאגרה ואת השיקולים הניצבים בפני בית המשפט וקובעת, בין היתר:

"(א)בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

...

(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

בפסיקה, נקבע, לא פעם, כי המבקש פטור מאגרה, צריך להתכבד ולפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר כל מקורות ההכנסה והתמיכה שלו ולתמוך הטענות במסמכים רלוונטיים [ע"א 254/07 לפיד ואח' נ' סמואל ואח' (21.2.07) וכן רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבנין בע"מ (בפירוק) נ' עיריית תל אביב (30.1.07)].

ועוד, בהקשר זה, נכתב כך:

"כלל הוא כי "מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט או מי אשר רוצה לחשוף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, עליו נטל ההוכחה לקיומם של התנאים הקבועים בתקנות למתן פטור" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"א 375/11 צבעוני נ' עו"ד שמעוני (16.5.11)). בענייננו, לא ניתן לקבוע כי המבקש פירט באופן מלא את אפשרויותיו הכלכליות, ואין לומר כי הציג ראיות אובייקטיביות מלאות באשר למצבו הכלכלי וליכולתו לגייס את סכום העירבון מהסביבה הקרובה. גם בתצהיר המשלים הסתפק המבקש בטענות כלליות לגבי קושי לשאת בתשלומים השוטפים (בלי לפרט את גובה ההוצאות החודשיות ובלי לצרף מסמכים בעניין זה) ולגבי האפשרות להסתייע בקרובים ובידידים (על הצורך להציג אסמכתאות לעניין זה ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ) (17.12.09)."

(רעא 2692/11 עאדל אבו ענאם נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (30.5.11)).

5.שקלתי את הבקשה ועיינתי בשני התצהירים שהוגשו.

כאמור, לאור דלות הפרטים שסיפק המבקש בבקשתו הראשונה, ניתנה לו האפשרות להגיש תצהיר נוסף.

המבקש אינו מוסר כל מידע אודות השתכרותו. בתצהירו הראשון מסר כי אינו עובד אך בשני מסר כי עובד הוא בעבודות מזדמנות, אולם לא נמסר כל מידע אודות שכרו מעבודות אלו. המבקש שב וחוזר בתצהירו השני על הטענה כי משפחתו חיה רק מקצבת ילדים ודמי אבטלה ואינו מזכיר כמה מרוויח הוא מעבודותיו.

כך גם לא צורף כל אישור שהוא המעיד על הכנסותיו של המבקש מעבודותיו, גם אם המדובר בעבודות מזדמנות.